| איפה שהלב נמצא |
|
החיפוש אחר הגשמה עצמית לא יכול להסתיים בירושלים, בעצם... הוא חייב להגיע אל סיומו בתל אביב. הערכים מתו, החומריות בתקומה.... יחי המלך החדש!!! הרצון להוביל, להתחכך בפליטי ריאליטי שקיבלו כבר את חצי שעת התהילה שלהם, להרוויח טוב, לזיין כל יום אחת אחרת, לקנות חלב ב- 11 ₪ באחת בלילה ב – PM:AM וגם קצת ים... כל אלו מובילים למקום אחד – תל אביב. מרכז העסקים של ישראל, מרכז הבילויים של ישראל, מרכז האטימות של ישראל. כל מה שרע לישראל מתרכז במקום שכל כך טוב לישראלים. איך אמר לי פעם חבר.... "עזוב אותך, אין חיים בירושלים בוא לתל אביב". אני, שסבא שלי עשה את כל דרכו מפרס בהליכה ביבשה והפלגה בים סוער רק בכדי לחיות את חייו בארץ ישראל, תוך ויתור על הכל.... על העושר הרב, על הקשרים לשלטון, על הייחוס, על ההההההההההכל רק בכדי להגשים את החלום הציוני, האם אני הוא זה שיעשה את הצעד ההפוך לו? לעזוב את הבית, את מעוז הציונות רק בכדי למלא את כיסי בעוד כמה שקלים? רק בכדי לזכות להתחכך באיזה סלב דרג ז'? אז זהו שלא! בעלייתו ארצה התווה סבי את צוואתו - המדינה שלנו היא מעל האדם עצמו, לפעמים גם צריך לוותר על מנעמי החיים בכדי להבטיח את עתידנו. לצערי הרב צעירים רבים, ביניהם נמנים גם חבריי, לא מבינים את גודל השעה. מנקודת מבטי בעשור הזה אנו קובעים את פניה של מדינתו לעוד 40, 50 ומאה שנה. תהליך ההתנקזות לעיר תל אביב, ההגירה השלילית הכל כך מסוכנת מהנגב, מהגליל ומירושלים למרכז הארץ עוד תהיה לנו לרועץ. מדינת תל אביב, הינה בעיה לאומית, סרטן של ממש המכרסם בנו. הפגיעה הקשה היא בדרום, בצפון, אך בראש ובראשונה בירושלים. שוו בנפשותיכם כי מחר בבוקר הלוגו של מקדונלדס שונה. ממחר צבעו ירוק. האם המותג החזק שנקרא מקדונלדס יפגע? כמובן שכן. לא ארחיב בהסברים מעולם השיווק אך ההיגיון ברור. אם התהליכים שקורים בירושלים לא יקבלו תפנית משמעותית אזי נמצא את עצמנו מחפשים בירה אחרת. ברגע שהסמל שלך (הלוגו שלך) משתנה אזי מה שהיה הוא לא מה שיהיה. עם רוב כמעט מוחלט של חרדים וערבים, כמעט ללא כל אוכלוסיה יצרנית וציונית ההכרזה כי ירושלים הינה בירתנו הנצחית כבר לא תחזיק מים. לא רק בעיני השגרירויות הזרות היושבות בתל אביב אלא בעינינו שלנו. בעולם המערבי זה די נפוץ לראות תהליך של התרכזות אוכלוסיה והתנקזות של עוצמות לאומיות בערי ראשה. אין בתהליך זה בכדי לפגוע בצרפת או באנגליה. אך אנו שרויים במציאות קצת שונה.... גבולותינו הנוכחיים אינם מוכרים ע"י העולם כולו ויש ויכוח סביב ריבונותינו בשטחי המדינה השונים. המקרה של ישראל הוא חריג, כפי שטוענים ארנון סופר ויבגניה ביסטרוב במאמרם "מדינת תל אביב –איום על ישראל": " משום שהליבה הישראלית היא יהודית ציונית ובשוליה אוכלוסיה ערבית גדולה יחסית שאינה מזדהה עם הליבה מבחינה פוליטית-לאומית, דתית, חברתית, תרבותית, וכלכלית, ואף רואה במדינה היהודית-ציונית אויב...... מציאות זו מקנה משמעות מיוחדת לשוליים של ישראל ומסכנת את ליבת המדינה..... המסקנה ברורה: בניגוד לכל תהליך גלובלי מוכר ומובן, ישראל אינה יכולה להשלים עם מגמות של התכנסות לליבה על חשבון הפריפריה, ובה בעת לקוות שגבולות ריבונותה (הציוניים-יהודיים) לא יכורסמו בהדרגה, עד לרגע האל חזור." מדינת ישראל לא תוכל לשלוט כמדינה של העם היהודי בנגב, בגליל ובירושלים אם לא יחול כאן שינוי. אומנם פיזור האוכלוסין הינו צעד אותו צריכות לעודד ממשלות ישראל אך אנו האזרחים צריכים גם לגלות את אותה האחריות, את אותה הציונות שפעמה בליבו של סבי ז"ל לפני למעלה משישים שנה וליישב ולחיות באותם האזורים. פניה אישית לחבריי בגולה – להיות ירושלמי זה לא רק לעלות על הבר באליעזר (בר תל אביבי) כמו מתלהב ולשיר "הנה אני בא" ולקפוץ בטירוף כשמגיע הבית על ירושלים, להיות ירושלמי זה לא רק להגיד מאאתיים או אג'ואים או למצוץ מציצה, להיות ירושלמי זה לגור בירושלים. אל תנסו ליפות את התמונה או להרגיע את מצפונכם – אתם תל אביבים. אני מודע לכך כי יש כאן נימה של ביקורת, אך אני גם מודע לכך שאני לא יכול לבוא בטענות על עצם המעבר לת"א בכדי למצוא מקום עבודה, או בגלל העדפת סגנון החיים השונה. האחריות, היכולת והכוח לשנות הוא בעיקר של ממשלות ישראל לדורותיהן, אך בל לנו לשכוח כי את הכוח הם מקבלים מאיתנו.... ובדיוק על זה אני מקים את צעקתי. זה בסדר.... אתם כבר גרים בתל אביב (לא כולם ישארו בשם האידיאולוגיה בירושלים), אבל אל תטמנו ראשכם בחול, אל תהיו אדישים למתרחש סביבכם. עיצוב פניה של המדינה תלוי גם בכם. ולכן אם אנו בירושלים מקימים קול צעקה למען שפיותה של העיר אז המעט שניתן זה להתניע את הרכב ולעלות לבית הראשון שלכם ולצעוק את הצעקה יחד איתנו, כי רק ביחד נשנה דברים. המעט שאתם יכולים לעשות זה פעם בכמה זמן להשקיע מזמנכם, להוציא את ראשכם מהחול בחוף מציצים ולעזור לנו לדאוג שתהיה לנכדים שלנו מדינה לחיות בה. כי בלי הלב אין גוף! ועוד משהו..... אם לא הבנתם למה בירושלים אין סופרים פתוחים בשלוש לפנות בוקר בכל פינה כדי לקנות שקית חלב, זה רק בגלל שכאן אנשים חוזרים מהעבודה עם השקיעה והולכים למכולת השכונתית שעוד פתוחה. אז למי בדיוק אין חיים? אהבת? הוספ\י את הדף לאחד השירותים:
Powered by !JoomlaComment 4.0 beta2
|
||||||||||||||||||||||||||||||
